#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסחיטת 1) זיתים וענבים 2) תותים ורימונים 3) שאר פירות?	"1) אסור לסוחטן מדאורייתא, ואם יצאו מעצמן אסור אפי' עומדים לאכילה כיון דרובן עומדים לסחיטה שמא ימלך עליהם לסחיטה (מ""ב ס""ק ד') 2) אסור לסוחטן מדרבנן [אטו זיתים וענבים (מ""ב ס""ק ה')] ואע""פ שסתמייהו עומדים לאכילה מ""מ מקצת בני אדם סוחטין אותם כזיתים וענבים (מ""ב ס""ק ה'), ואם יצאו מעצמן אסור אם עומדים למשקין אבל מותר אם עומדים לאכילה [דלא ניחא ליה במה שזבו וליכא למיגזר שמא יסחוט (מ""ב ס""ק ו')] 3) מותר לסוחטן מפני שהם עומדים לאכילה, ואפי' אם הוא חישב לסוחטן למשקה בטלה דעתו, ורש""י תוס' והסמ""ק אוסרים לסחוט שאר פירות אלא אם כוונתו למתק את הפרי, ואע""פ שהב""ח מחמיר כוותייהו מ""מ הכריע המ""ב (ס""ק ח', ביה""ל ד""ה מותר) כרוב ראשונים [עי' בסמוך] בצירוף דכל זה הוא אליבא דרב חסדא דס""ל דמקרי משקה מפני דאחשבינהו משא""כ לפי רב פפא דס""ל דפוסל המקוה מפני שאינו עושה מקוה ממנו לכתחילה י""ל דאינו משקה ומותר לסוחטן אפי' לרש""י ותוס', אמנם כתב המג""א (ס""ק א') דבמקום שנוהגין להחמיר אין להקל, אולם אם סוחט כדי לטבל בו מותר [חוץ מזיתים וענבים (מ""ב ס""ק ח') ותותים ורימונים (שעה""צ ס""ק כ""ג)]"	סימן שכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר לכל סוג?	"כל פרי שרובן עומדים לסחיטה הוי כזיתים וענבים [לפי רש""י (שבת קמ""ה ע""א) תלוי ברוב, אבל הר""ן משמע דתלוי בחשיבות ז' משקין (פמ""ג א""א הקדמה), אבל האגלי טל (דש ס""ק ט""ז) והחזו""א (או""ח סי' נ""ה ס""ק ד') ס""ל דאפי' הר""ן מודה דאינו תלוי בז' משקין], אם מיעוטן עומדים לסחיטה הוי כתותים ורימונים {וממ""ב (ס""ק ה', ומקורו מרמב""ם פכ""א הי""ב) משמע דמקצת בני אדם סוחטין אותם כזיתים וענבים, אבל אם מקצת בני אדם סוחטין אותם מעט לאו כלום הוא}, ואם אינם עומדים לסחיטה כלל הוי כשאר פירות"	סימן שכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתותים ורימונים שסחטן סתם?	"מבואר בגמ' דהוי כחישב למשקין ואסור [ודלא כקרבן נתנאל דמקיל] (מ""ב ס""ק ו', שעה""צ ס""ק ו')"	סימן שכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי רב חסדא דאסור לסחוט רימונים משום דאחשבינהו, למה מותר לסחוט שאר פירות?	"1) משום הכי כתבו רש""י ותוס' דאינו מותר אלא למתק את הפרי<br>2) הרמב""ן תי' דהוי אחשבינהו רק אם יש מיעוט דסחטי, וכ""כ המג""א (ס""'ק א') [והוסיף המג""א דדוקא אם היה לכל העולם הרבה פירות כאלו היו ג""כ סוחטן] (ביה""ל ד""ה מותר)<br>3) הב""י תי' דהתרצן ס""ל דבית מנשיא לאו דוקא אלא אינשי טובא נמי הוו סחטי להו ועל כן לא אמרינן בטלה דעתו דהוי אתרא ולא גברי [ונמצא שהמקשן ס""ל דרק יחידים היו סוחטין אותם, והתרצן ס""ל דהוי אתרא], [ובאמת תירוץ זה מוכרח בדעת רב פפא דס""ל דמקוה פסול מפני שאינו ראוי לעשותו מקוה ולית ליה הסברא דאחשבינהו, ולפי""ז מוכרח לומר דהאיסור לסחוט רימונים הוי משום בית מנשיא לאו דוקא]"	סימן שכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נהגו לסחוט פירות במקום אחד?	"מבואר מב""י דכל זמן שיש רבים שנוהגין לסוחטן אסור בכל העולם כמו שמצינו ברימונים דרבים סוחטין אותם, והשיג עליו הרמ""א דאינו אסור אלא באותו מקום ולא בשאר מקומות, וביאר המג""א (ס""ק א') דהגמ' קאי אליבא דר' אליעזר דס""ל בכלאים דכל העולם אסורים בקוצים מחמת ערביא שיש להם גמלים הרבה אבל אנן קיי""ל כרבנן דס""ל דאסורים רק בערביא וה""נ אינו אסור אלא באותו מקום. אולם, המג""א חולק על הרמ""א וס""ל דלמסקנא לפי רב חסדא יש חילוק בין כלאים ושבת, דבכלאים אינו אסור אלא באותו מקום משא""כ לגבי סחיטה בשבת יש סברא דאחשבינהו וכיון שיש יחידים שסוחטין [אפי' אינה אתרא] אסור לכל העולם לסחוט, ובתנאי דאילו היתה להם פירות הרבה היו ג""כ סוחטין, ולפיכך כתב דאסור לסחוט אגסים מפני שסוחטין אותם באשכנז, אכן הביה""ל (ד""ה ובמקום) מצדד דלאחר סברת רב חסדא דאחשבינהו תו לא צריך תנאי דתוס' דהיו סוחטין אותם אילו היו להם פירות הרבה, וגם הביא הרשב""א וריטב""א דחולקים על תוס' לגמרי, ולפיכך יש מקום להחמיר בכל מקום אפי' אם לא היו סוחטין אותם אילו היו להם פירות הרבה, אבל מסיים דבאותו מקום שנהגו לסחוט אין להקל לסחוט [ואע""פ שמצינו באנשי הוצל דמותר אפי' באותו מקום, צ""ל דמהני הסברא דאחשבינהו לכל הפחות באותו מקום (מ""ב עו""ה הע' ע""ב)], והערוה""ש (סעי' י""ב) פי' דזהו כוונת הרמ""א לאסור רק באותו מקום משום דמיירי בפירות שלא היו סוחטין בשאר מקומות אפי' אם היה מצוי להם משא""כ הב""י מיירי בפירות שהיו סוחטין אותם בכל מקום אילו היו להם הפירות ואז אמרינן דאסור בכל העולם."	סימן שכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הם מביאים הפירות ממקום למקום?	"כתב הר""ש בכלאים דאסור בכל העולם, וה""נ לגבי סחיטה (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ח')"	סימן שכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתפוחים?	"כתב הב""י דהוו כמו תותים ורימונים, ובימי הט""ז (ס""ק ה') לא היו נוהגין לסוחטם והוי כשאר פירות, וכן משמע מהגר""א (ס""ק ד') , אבל בימי החיי""א היו סוחטין אותם, וכן בימי הביה""ל (ד""ה דינו) {וכן בימינו} [ומ""מ מותר לסחוט תפוח מבושל דהא סוחט כל האוכל ממנו (ט""ז ס""ק ה', מ""ב ס""ק ט') {וצ""ב, ואפשר דהוי כמו הריפות (ס""ס שכ""א) דאין בהם איסור טוחן ה""נ אין בהם איסור סחיטה}] "	סימן שכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סוחטן לרפואה?	"כתב הב""י דאין זה בכלל תותים ורימונים (רמ""א) {וכעין זה מצינו בצד (ביה""ל לעיל סי' שט""ז סעי' ז' ד""ה נחשים) דמה שצדין אותם לרפואה לא מקרי מינו ניצוד (ר""י באק)}"	סימן שכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למצוץ פירות (זיתים וענבים/תותים ורימונים)?	"הרא""ם אוסר למצוץ אפי' תותים ורימונים דהרי הוא סוחטן [וכמ""ש שאסור לבריא לינק מבהמה (מ""ב ס""ק י""ב)], וגם אוסר לסחוט יין מפתו, אבל השבלי הלקט מקיל אפי' בענבים משום דאין דרך סחיטה בכך [והב""ח ס""ל דיין בפתו חמיר טפי מענבים, אבל המג""א (ס""ק ד') חולק עליו], ושאני יניקת בהמה דקצת דרכו בכך דדרך כל בעלי חיים לינוק (מג""א ס""ק ב', פמ""ג א""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק י') וביאר הערוה""ש (סעי' י""ג) דבפירות אין הסחיטה ניכר כלל בפיו, והכריע הא""ר דבזיתים וענבים יש להחמיר כהרא""ם אבל בתותים ורימונים אין להחמיר (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן שכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא משים הפרי לתוך פיו?	"מפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') משמע דלכו""ע מותר למצוץ המשקה מתוכו דזהו דרך אכילה (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן שכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מקרי נולד מה שיוצא מהפרי דומיא דגרעינים?	"כתבו תוס' עירובין (מ""ו ע""א) דהמשקה הוי כמו אוכלא דאיפרת ואינו נולד משא""כ הגרעינים (ערוה""ש סעי' י""ח)"	סימן שכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזיתים וענבים שנתרסקו מערב שבת?	"כיון שאין בהם איסור סחיטה דאורייתא לא גזרו על המשקין היוצאים (מ""ב ס""ק י""ג), ולפי המחבר סגי אם נתרסקו סתם [דס""ל דמותר אפי' במחוסר דיכה] אבל לפי הטור ובעל התרומה צריך שנתרסקו יפה [דמחמיר במחוסר דיכה], ולהלכה מחמירים כהטור וכמ""ש לעיל בסי' רנ""ב (ביה""ל ד""ה שנתרסקו) {אמנם, לפי הטור לאחר דיכה מותר אפי' לסוחטו בידים, אבל לפי ביאורו של הט""ז בדעת הטור עדיין אסור מדרבנן לסוחטו בידים}"	סימן שכ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחלות דבש שריסקן מערב שבת?	"ה""נ שדבש שיצאו מעצמן מותר (ביה""ל ד""ה משקין)"	סימן שכ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בענבים שבתוך החבית שנתבקעו בשבת?	"כתב הטור שמותר מפני שהוא בטל בתוך היין, וביאר הב""י אע""פ שדבר שיש לו מתירין אינו בטל מ""מ הני לא היו ניכר מעולם [וכמ""ש השמ""ק בב""ק (ס""ט ע""א) לתרץ קושיית תוס' שם (גר""א ס""ק ז')], ולפיכך אם היין יורד במדרון לתוך היין שבחבית אסור (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן שכ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן ענבים לתוך החבית של יין לכתחילה?	"כתב המג""א (ס""ק ה') בשם הב""ח דמותר [דלא כהט""ז (ס""ק ג') דמחמיר דהוי כדש כלאחר יד], וכן פסק המ""ב (ס""ק י""ד) {ואינו נחשב כמבטל איסור לכתחילה דהרי אין כאן איסור (ר""י באק)}, אכן הערוה""ש (סעי' ט""ו) פסק כהט""ז דאסור [וכתב דזהו נמי כוונת הב""ח לאסור ודלא כהמג""א]"	סימן שכ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חתך ענבים ועירבם בתוך שאר פירות?	"{נראה דלכתחילה לא יערב המשקין שזבים מהם דהרי הוא ניכר בפנ""ע, אבל בדיעבד אינו אסור דדבר שיש לו מתירין בטל במין בשאינו מינו}"	סימן שכ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אם יש חרצנים וזגים?	מותר לשתות היין שזבים מהם, ואפי' אם נתן עליהם מים מותר למשוך התמד מהם 	סימן שכ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצימוקים?	"כתב החיי""א דאינו כחרצנים וזגים שאין היין זב מהם מאליו ואסור לסחטן בשבת, אבל אם נתנן במשמרת מבעוד יום ומסנן והולך בשבת מותר אם המשמרת מגיע עד היין שבכלי כדי שלא יהיה ניכר כלל ובטל (מ""ב ס""ק ט""ז) {ומכאן משמע דמותר אם ניכר כלשהו דהרי א""א שיהיה נוגע ליין דא""כ לא יסנן}"	סימן שכ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסחוט אשכול לתוך קדירה?	"שמואל ורב חסדא התירו [דהוי כמפריד אוכל מאוכל], אבל כתב הבה""ג דזהו דוקא ביו""ט ולא בשבת, אולם רוב ראשונים ס""ל דהתירו אפי' בשבת, אכן יש שיטת הר""ח דס""ל דר' יוחנן חולק על שמואל ורב חסדא וס""ל דאסור. למעשה רוב ראשונים ס""ל דמותר, אבל יש שיטת הבה""ג ור""ח דמחמירים [הבה""ג מחמיר דס""ל דשייך ההיתר דוקא ביו""ט ולא בשבת, הר""ח מחמיר דס""ל דר' יוחנן חולק עליהם], והטור הביא מתשובת הרא""ש מי יכניס ראשו בין ההרים הגדולים והמחמיר תבא עליו ברכה, והמחבר כאן סותם להקל כרוב ראשונים, ולקמן (סעי' ז') הביא הר""ח, והמ""ב (ס""ק י""ז) הביא התשובת הרא""ש דהמחמיר תבא עליו ברכה"	סימן שכ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשכול שעומד למשקה?	"הכל בו הביא הראב""ד דאוסר אבל בעל ההשלמה מתיר (ב""י), וסתימת המחבר משמע דמותר כבעל ההשלמה (ביה""ל ד""ה דהו""ל)"	סימן שכ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם דעתו ליתנו אח""כ לתבשיל?"	"הדרישה ס""ל דאסור מדאורייתא, והרדב""ז והפמ""ג (מש""ז ס""ק ה') ס""ל דאסור מדרבנן (מ""ב ס""ק י""ח, שעה""צ ס""ק כ""ג) [ואפי' תותים ורימונים אסורים (שעה""צ שם)]"	סימן שכ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסחוט לתוך הקערה?	"אם יש בה משקין אסור מדאורייתא (שו""ע, ביה""ל ד""ה הבא), ואם יש בה אוכל מרש""י משמע דאפ""ה אסור משום דלא מוכחא מילתא דזימנין יש בה משקין אבל שאר ראשונים חולקים עליו וס""ל דמותר [והא דחילק בין קערה לקדירה משום דסתם קערה יש בה משקין וסתם קדירה יש בה אוכלין] (ביה""ל ד""ה לתוך)"	סימן שכ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסחיטת בוסר לתוך הקדירה? 	"ה""ר יוסף ס""ל דהוי כמו ענבים ומותר, אבל ר""ת אוסר מפני שאינו ראוי לאכילה והו""ל בורר [ואפי' אם אוכלה אסור משום דבטלה דעתו אצל כל אדם (טור), אבל פרי שראוי לאכילה אינו משום בורר דהוי מין אחד (מג""א לעיל סי' שי""ט ס""ק ט""ז, מ""ב ס""ק ז')], וכתב המג""א (ס""ק ז') דכיון דמבואר בסי' ר""ב [ויו""ד סי' קכ""ג סעי' ח'] דאין אנו בקיאין בשיעור בוסר כתב הרמ""א דכל זמן שאינו ראוי לאכילה אסור לסחוט, אמנם כתב הביה""ל (ד""ה הואיל) דמבואר בסי' ר""ב דמברכין על בוסר בפה""א מפני שראוי ע""י הדחק, וה""נ מיירי בפרי שראוי ע""י הדחק וא""כ ברירתו אסור מדרבנן "	סימן שכ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הכרעת השו""ע?"	"השו""ע הביא יש מי שאומר שמותר [ה""ר יוסף], ואח""כ הביא שר""ת אוסר, וכתב הא""ר בשם הכה""ג דהמקיל לא הפסיד דלא הכריע השו""ע, אכן השעה""צ (ס""ק כ""ה) חולק עליו דהרי לא סתם כדעת המתירין אלא כתב ""יש מי שאומר"" ואדרבה משמע דדעתו להחמיר כר""ת, והשעה""צ הביא עוד אחרונים דמחמירים, וכן פסק במ""ב (ס""ק כ""א) להחמיר בכל פירות שאינם ראוים לאכילה {והיינו לאחר זמן, אבל לאלתר מקיל בשעת הדחק אם ראוין לאכילה ע""י הדחק, וכמ""ש בסמוך}"	סימן שכ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה לסחוט הבוסר לקדירה לאכול לאלתר?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-96369923e55d6c597afed62b0293f8f1af14afdb.jpg"">"	סימן שכ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לסחוט לימוני""ש?"	"כתב הרא""ש שמותר לסחטן כמו שאר פירות דאין הדרך לסחטן לצורך משקה, והקשה הב""י דבמצרים נוהגין לסחוט לימוני""ש לתוך מים וסוכר, ותי' דאינו אסור אלא כששותה המי פירות לבד אבל בלימוני""ש מערבין בו מים וסוכר א""נ אינו אסור אלא אם סוחט המי פירות לכלי ריקן אבל בלימוני""ש סוחטין אותם לתוך משקה אחר, ועוד הביא הב""י משבלי הלקט דהכל יודעים שסוחטין אותם ליתן טעם לתוך המים (ט""ז ס""ק ה'), וכתב הערוה""ש (סעי' י""ז) דזה מותר אפי' להמחירים בשאר פירות, אכן כתב המ""ב (ס""ק כ""ב) בשם החיי""א דבזה""ז צ""ע גדול אם מותר לסוחטן דהרי דרכן לסחוט לימוני""ש לתוך חביות גדולות והוי כמו תותים ורימונים [דאזלא התירא שני דב""י דאין סוחטין אותם למשקה אחר] [ועוד הקשו האחרונים למה אינו אסור לסחוט לימוני""ש כמו בוסר לפי ר""ת, וצ""ל דהם ראוים יותר מבוסר, ועי' במ""ב דרשו]"	סימן שכ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו העצה בזה""ז?"	"כתב המ""ב (ס""ק כ""ב) דיסחוט הלימוני""ש לתוך הסוכר [והשיג עליו החזו""א אם דעתו לשום הסוכר אח""כ למשקה דא""כ הוי כאילו סוחט לתוך הקערה, ואינו מותר אלא אם אוכל רוב הסוכר] או לשאר תבשיל [דבזה א""צ לחוש להר""ח דהרי לפי השאר תירוצים של הב""י מותר בכל גווני (ביה""ל ד""ה לסחוט, דלא כחיי""א שמובא בשעה""צ ס""ק כ""ז)]"	סימן שכ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בלימנוי""ש כבושים?"	"כתב המג""א (ס""ק ח') דדינם ככבשים [דמותר לגופן ולא למימיהם] (מ""ב ס""ק כ""ב)"	סימן שכ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסחוט כבשים ושלקות 1) לגופן 2) למימיהן?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-d4c07291c8a09c240a79f3a48d8ccc72e7d6d8ab.jpg"">"	סימן שכ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסחוט פירות לגופן?	"מותר לסחוט כל פירות ואפי' תותים ורימונים לגופן דלא מקרי מפרק כלל ואפי' אם המשקה אינו הולך לאיבוד, אבל אסור לסחוט זיתים וענבים דרוב העולם סוחטן למימיהן (מג""א ס""ק ט', פמ""ג א""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק כ""ד) [אכן, מערוה""ש (סעי' י""ט) משמע דאוסר תותים ורימונים דס""ל דההיתר דלגופן הוי מפני שהמים נכנסין בו מבחוץ]"	סימן שכ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לסחוט לאקשי""ן משומן שנבלע בהן?"	"כן דהוי לגופן, ועוד התיר החיי""א מפני שהוא מפריד אוכל מאוכל (מ""ב ס""ק כ""ה)"	סימן שכ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לסחוט לצורך מוצש""ק?"	"מבואר בגמ' (שבת קמ""ה ע""א) דאסור (מ""ב ס""ק כ""ו) {דהוי טירחא לצורך חול} [אבל מבואר דבו ביום מותר ואינו אסור משום בורר דהוי כמו מי פירות דהוי מין אחד (וכמ""ש המג""א סי' שי""ט ס""ק ט""ז), וקמ""ל דאפי' מי כבשים הוי מין אחד עם הפרי (וכ""כ הקצות השלחן סי' קכ""ו הע' י""ט) {ויש לפרש דנשתנה הפרי לגמרי ונעשה כבוש ולפיכך המים בתוכה נעשה מין אחד עם הפרי}, ואינו דומה למים שנבלע בתוך הבגד דהפמ""ג (א""א בהקדמה) ס""ל דיש בו איסור בורר, ושאר האחרונים ס""ל דהוי מעשה ניקוי ולא מעשה בורר אבל לכו""ע אינו נעשה מין אחד]"	סימן שכ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שאסור לסחוט, האם מותר לסחוט לתוך האוכל?	"מדינא מותר, אבל השו""ע כאן הביא שיטת הר""ח דמחמיר וכמ""ש הרא""ש המחמיר תבא עליו ברכה (מ""ב ס""ק ל')"	סימן שכ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסחוט לתוך מורייס?	"הוי כמו לתוך אוכל ולא לתוך משקה (סמ""ק, מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק כ""ח)"	סימן שכ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסחוט דג לצירו?	"הוי כמו שלקות דהיה משקה מקודם ומותר לגופן ולא למימיו (מ""ב ס""ק ל""א) [וצ""ע על רבינו ירוחם דמתיר לסחטו למימיו (מג""א ס""ק י""ב)]"	סימן שכ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור לרסק שלגים?	"הב""י הביא ג' טעמים:<br>1) משום דמוליד בשבת ודמי למלאכה שבורא מים הללו (רש""י, רמב""ן)<br>2) גזירה שמא יסחוט פירות העומדים למשקין (רמב""ם, רשב""א)<br>3) משום נולד ומוקצה (ספר התרומה)"	סימן שכ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניחם בחמה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-0c9f6e47dcca8dbd1a9d7a09b136f53b0a66f528.jpg"">"	סימן שכ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מעורב בתוך המים 1) אם נפשר מאליו 2) לרסק בידים?	"1) כשהוא נפשר מאליו לרוב ראשונים מותר אפי' בעין, וכאן הבעל התרומה מודה כיון שאינו ניכר {ויש לפרש מפני שהוא בטל ולא היה ניכר מעולם ולפיכך אפי' דבר שיש לו מתירין בטל (רמ""א יו""ד סי' ק""ב), אבל לפי""ז יהא צריך ששים כנגדו [ועי' מש""כ לקמן (סי' של""ה סעי' ד') דאמרינן קמא קמא בטל וא""צ ששים, ולפי הפמ""ג היינו אפי' לשתותו אבל רוב אחרונים חולקים עליו], אלא נראה לפרש סתם דלא גזרו כשאינו ניכר ואפי' אם אין ששים כנגדו} 2) המג""א (ס""ק י""ג) מדייק משו""ע דאסור לרסק בידים, אבל הביא מתוספתא וכמה ראשונים דמותר כיון שנתערב במים לא גזרו שמא יסחוט (מ""ב ס""ק ל""ד) [אע""פ שאסור לסחוט פרי לתוך משקין מ""מ ברד ושלג עדיפי, ור""ל שמקילינן בהם טפי (מחה""ש)] {ולכאורה הצד לאסור הוא מפני שהוא מוליד [וכן מבואר מערוה""ש (סעי' כ""א) אלא דצ""ע דהוא לא חילק בין נולד למוליד]}, וכתב השעה""צ (לעיל סי' שי""ח ס""ק קמ""ו) דטוב להחמיר לכתחילה"	סימן שכ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין כשהוא נותן שלג לתוך המים לכשהוא שופך המים על השלג?	"{נראה לפרש דלעולם ראינו שהוא עושה דבר לדבר אחר ולא להיפך, וכן ראינו לגבי צובע במשקין דמקרי צובע רק אם הוא מערה הדבר צבוע לדבר לבן, וצ""ב קצת}"	סימן שכ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפשיר מיץ תפוזים מרוכז לתוך מים?	{לפי הבעל התרומה אסור מפני שהוא ניכר בתוך המים, ואינו מותר אלא לצורך [ויש עוד עצה אם יש לו מעט מיץ תפוזים מופשר דאז אינו ניכר]}	סימן שכ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשבור חתיכה של ברד?	"כתב הב""י דמותר מפני שאין מימיו זב, ואפי' אם זב הוא דבר מועט ואינו חשוב, ועוד הוא דבר שאינו מתכוין, ועוד הוא הולך לאיבוד (מ""ב ס""ק ל""ב) {ומבואר משבירת שלג דסגי במועט ואינו מכוין אע""פ שאינו הולך לאיבוד, ולגבי הרבה שהולך לאיבוד [כגון הטלת מי רגלים, עי' מש""כ לקמן]}"	סימן שכ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערב סוכר בתוך החמין?	"הערוה""ש (סעי' כ""ד) בתחילה רצה לדמה זה לריסוק בידים בתוך הכוס דתלוי במח', אבל מסיק דמותר מפני שהוא מרסק בתוך הכוס ולא היה ניכר מעולם וכל האוסרים אסרו כשמרסק חוץ לכוס ואח""כ הוא נופל לתוך הכוס {ונראה דזהו לשיטתו דס""ל דהאיסור הוא נולד אבל לפי מש""כ דיש עוד איסור מוליד ה""נ יש נולד אפי' בתוך הכוס}, והחיי""א מקיל לערב הסוכר אבל קצת משמע מדבריו דמקיל מפני שס""ל דמותר לרסק בידים בתוך המשקים [וצ""ב בדבריו, ע""ש], והפסק""ת הביא פוסקים דמלמדים זכות דדוקא מלח יש בו איסור ריסוק מפני שיש בו לחות, ע""ש {ונראה דאע""פ שנוהגין להקל מ""מ יש מקום להחמיר דכפשוטו יש ראיה ממלח דאסור, וגם מבואר מהערוה""ש דבעצם יהא אסור, ואפשר דג""כ מבואר מהחיי""א דאסור לפי השיטות דאסור לרסק בידים בתוך המשקין}"	סימן שכ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשבר קרח כדי ליטול מים תחתיו?	"כתב המרדכי דמותר כ""ש מהיתר לשבור חבית לאכול גרוגרות, ומכאן דייק המג""א (ס""ק ט""ו) דאם הוא מחובר לקרקע כגון נהר או באר אסור, אבל המחה""ש הביא מתוספת שבת דאין עליהם דין מחובר לקרקע כלל [והגר""א ס""ל דלרווחא דמילתא נקט המרדכי הכ""ש מחבית (שעה""צ ס""ק ל""ט)] ומותר מפני שאינו מכוין שיזובו מימיו, ולמעשה הכריע המ""ב (ס""ק ל""ו) דלצורך שבת יש להקל [והערוה""ש (סעי' כ""ה) מסתפק אם גזרו בכלל על ריסוק קרח, והטעם להקל הוי דהיה מים מעיקרא, וכן מסתפק (בסעי' כ""ו) במלח של ים, אבל הקשה משומן (לעיל סי' שי""ח) דגזרו על ריסוקו אע""פ שהיה משקה מעיקרא, ומסיים וצ""ע לדינא]"	סימן שכ סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול את ידיו במים שיש בו שלג וברד?	"כתב הטור שלא יטול ידיו במים שיש בו שלג, אבל הב""י הביא מרבינו ירוחם דאם יטול יזהר שלא לדחקם בין ידיו ויהא מרסק, והשלחן עצי בשטים מקיל לכתחילה כשהוא זהיר שלא לרסק (מ""ב ס""ק ל""ז)"	סימן שכ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מותר מפני שהוא מתערב בתוך המים מיד?	"כתב המג""א (ס""ק ט""ז) דאה""נ, לפי המתירין לרסק בידים בתוך המים ה""נ מותר, אבל הביה""ל (ד""ה יזהר) כתב דאין להקל דכמה ראשונים הביאו דין זה, וביאר החמד משה דכאן הוא חמיר טפי מפני שהמים ירדו מיד ולא נשאר בידו אלא הברד ונמצא שירסק אותם בידים בלא מים "	סימן שכ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשפשף מלח בידיו?	"הטור כתב בשם בעל התרומה שהוא אסור, וביאר המ""ב (ס""ק ל""ח) דגם בזה נתהוה מים ע""י השפשוף, אכן כתב הערוה""ש (סעי' כ""ו) דמלח שלנו אינו נעשה מים ע""י שפשוף, ומסיים ויש לעיין בזה."	סימן שכ סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מלח לתוך המים?	"מותר כמו שמותר ליתן שלג וברד לתוך הכוס [אך לא יעשה מי מלח עזין דהוא שני שליש מלח] (מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן שכ סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדרוס על שלג?	"מותר, ויש בזה כמה טעמים:<br>1) משמע מהטור בדעת הרא""ש דמותר מפני שאינו פס""ר שנימוח {וצ""ע דכל הפוסקים סתמו להקל ולא הביאו דעת הרא""ש להחמיר במקום פס""ר, אלא נראה יותר לפרש דהרא""ש ס""ל כהגר""א דמותר מפני שאינו מכוין, והא דמחמיר בהטלת מי רגלים היינו משום דס""ל דהוי כמכוין וכמ""ש בסמוך}<br>2) מבואר מהגר""א (ס""ק כ""ג) דמותר מפני שאינו מכוין שיזובו מימיו (מ""ב ס""ק ל""ט, שעה""צ ס""ק מ""ג)<br>3) ביאר הט""ז (ס""ק י') מפני שא""א להזהר מזה בימות החורף ועל כרחך לא גזרו (מ""ב שם)"	סימן שכ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להטיל מי רגלים על השלג?	"המהר""ם מרוטנבארק היה מקיל כמו דריסת רגלים, והרא""ש היה מחמיר דהכא ודאי נימוח [והוא עושה מעשה (מג""א ס""ק י""ז), ואע""פ שהוא הולך לאיבוד ואינו מכוין מ""מ הוא מכוין קצת שיזובו מי השלג ויתערבו המי רגלים עם מי שלג ולא יהיו ניכרים (כללים בהלכות שבת פ""ג סי' ב' סעי' ב' הע' 17)], והט""ז (ס""ק י""א) פסק לקולא לשיטתו מפני דא""א ליזהר בזה, והמ""ב (ס""ק מ""א) הביא הא""ר דנמי מקיל מדינא אלא דכתב דטוב ליזהר אם אפשר בלא טורח, והערוה""ש (סעי' כ""ו) נמי מקיל כהמהר""ם מרוטנבארק {ויש לציין למ""ב לעיל (סי' רנ""ג ס""ק ק') דכתב דאם רוחץ בחמין כליו שמלוכלכים בשומן הוי איסור ריסוק בידים, ונראה לפרש ע""פ הט""ז דהוי כהרבה שהולך לאיבוד דאינו מותר אלא במקום שא""א ליזהר} "	סימן שכ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערב בכף קרח בתוך מרק שלו?	"כפשוטו אסור דהוי ריסוק בידים, אבל שמעתי מר""א קרופניק סברא להקל דהוא אינו מכוין להפשיר הקרח אלא הוא רוצה לצנן המרק, ואדרבא ניחא ליה טפי שלא יפשיר {ונראה דאפי' לסברא זו יש מקום להחמיר אם נחשב כהרבה דהט""ז לא הקיל בהרבה שאינו מכוין אלא במקום שא""א ליזהר בזה, ובפרט דמשמע ממ""ב לעיל (סי' רנ""ג ס""ק ק') דמחמיר כהט""ז וכמ""ש למעלה}"	סימן שכ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לפרוס סודר ע""פ החבית?"	"מותר לפרוס בגד העשויה לכך [ודלא כרבינו ירוחם דמקיל בכל בגד שאינו לובש (ב""י)] מפני שאינו חושש עליו לסחטו [ודוקא בדליכא חשש אהל (מ""ב ס""ק מ""ג)], אבל אסור לפרוס עליו בגד שאינו מיוחד לכך [וכתב השו""ע דאסור דוקא אם נותן עליו הכלי שדולים בו שיש בו משקין, ותמה רע""א דמגמ' משמע דאסור בלא""ה, ותי' המ""ב (ס""ק מ""ב) דמיירי בחבית ריקנית ולפיכך אינו אסור אלא מחמת הכלי שדולין בו]"	סימן שכ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדק מוכין בפי הפך 1) כשהוא לח 2) כשהוא יבש?	"1) אסור משום סחיטה ואפי' בבגד המיוחד לכך, ואפי' בשאר משקין דיש סוברים דליכא משום ליבון מ""מ יש בו משום דש, והוי פס""ר [והא דאמרינן בגמ' דילמא אתי לידי סחיטה היינו קרוב לפס""ר א""נ אסור להדק שמא יהדק היטב בענין שיהא בו פס""ר דמצוי הדבר (שעה""צ ס""ק מ""ט)] (מ""ב ס""ק מ""ד) 2) מותר [ואין נפק""מ אם יש משקין בתוך הפך] (ביה""ל ד""ה להדק)"	סימן שכ סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקנחין בספוג 1) שאין בו בית אחיזה 2) שיש בו בית אחיזה?	"1) לא מפני שהוא פס""ר שיסחוט כשהוא אוחזו בין אצבעותיו [ומה שכתב השו""ע גזירה שמא יסחוט טעות סופר הוא (גר""א ס""ק כ""ה), ועי' מש""כ לקמן סי' של""ה סעי' א'] (מ""ב ס""ק מ""ח), ודוקא ספוג אבל אלונטית מותר שאינו פס""ר (מג""א ס""ק י""ט) 2) מותר, לפי רש""י והרמב""ם מפני שאינו פס""ר לסחוט, ולפי הראב""ד מפני שהוא דומה לצלוחית מים (ב""י, מג""א ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק מ""ז) [דהיינו לאו דרך סחיטה (פמ""ג א""א ס""ק כ""ב, ערוה""ש סעי' ל""א) א""נ נעשה דרך תשמישו כמו סגירת דלת והמים אינם בטלים להספוג (חזו""א או""ח סי' נ""ו ס""ק ה')]"	סימן שכ סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור משום ליבון?	"לפי רש""י ורמב""ם ליכא פס""ר שיסחוט כלל, ולפי הראב""ד כתב הפמ""ג (א""א ס""ק כ""ב) דצ""ל דמיירי בשאר משקין אבל במים אסור משום ליבון [וע""ע במ""ב עו""ה (הע' רמ""ג) דהביאו מלבוש דליכא ליבון, וביאר המנחת שבת מידי דהוי אמשמרת ומים דאינו מכוין לליבון {וצ""ב דהתם מיירי לגבי שרייתו זהו כיבוסו משא""כ הכא הוא סוחטו בידים}]"	סימן שכ סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הספוג יבש?	"הא""ר ותוספת שבת מצדדין להחמיר משום לא פלוג, אבל הביה""ל (ד""ה ספוג) מדייק מרש""י (שבת קמ""ג ע""א) דמותר, ומסיים וצ""ע לדינא"	סימן שכ סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ספוג?	"הוא כמין צמר א""נ כתב הערוך (מוזכר בהג""ה בסעי' י""ח) דהוא גדל על ראש הדג גדול בים ובשעה שמרים ראשו להסתכל בעולם יורד אותו ספוג על עיניו ואינו רואה כלום ולולי זה לא היתה ספינה נצולת מפניו (מ""ב ס""ק מ""ה)"	סימן שכ סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לסחוט משקין מבגד?	"1) אסור משום ליבון, ויש מח' בתוס' (כתובות ו' ע""א), לפי ר""ת זהו דוקא במים ולא בשאר משקין [ולפי הר""ן כל יין מלבן כמו מים כמו שמצינו בכביסה, והט""ז (ס""ק י""ב) נקט כוותיה דוקא ביין לבן], ולפי הר""י אסור בכל משקין מפני שהם מנקין קצת (וכ""כ הב""י בשם הרמב""ם ורמב""ן), ומ""מ מודה דלא חיישינן שמא יסחוט בשאר משקין<br>2) אסור משום דש, לפי הרשב""א (וריב""ש ומגיד משנה) אסור דוקא כשאינו הולך לאיבוד אבל כשהוא הולך לאיבוד לא מקרי דש כלל, ולפי הר""י (ועוד ראשונים) אפי' כשהוא הולך לאיבוד הוי מלאכה שאצל""ג<br>(ביה""ל ד""ה יש)"	סימן שכ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בפס""ר דלנ""ל 1) בשבת 2) בשאר איסורים?"	"1) הערוך ס""ל דמותר, ותוס' ורוב ראשונים חולקים עליו וס""ל דאסור מדרבנן 2) הרא""ש כתב דאפי' הערוך מודה דאסור מדאורייתא וכמ""ש בזבחים (צ""א ע""ב) דפריך דעובר על איסור כיבוי על המזבח [והקשה הברכת הזבח הרי מסקינן שם בזבחים דמותר כר""ש, ועוד הרא""ש גופה הביא ראיה ממסקנת הגמ' לשיטת הערוך, ותי' המג""א (ס""ק כ') דמבואר במנחות (ע""ד ע""ב) דלא קיי""ל כשמואל דס""ל דמותר לזלף יין על האישים אלא קיי""ל דאסור, ולפי הרא""ש היינו משום פס""ר דכיבוי וכמו שס""ל המקשן, וש""מ דאסור אפי' להערוך [והא דהביא הרא""ש ראיה מתרצן לשיטת הערוך היינו דראינו דשמואל ס""ל דפס""ר דלנ""ל מותר אפי' בשאר איסורים, וא""כ יש לנו למעט המח' בין האמוראים ונימא דהא דלא קיי""ל כשמואל היינו רק לגבי שאר איסורים אבל באיסורי שבת מודו דפס""ר דלנ""ל מותר (מחה""ש)], ולפי רש""י הזילוף יין על האישים אינו פס""ר דמצי לזלף בטיפות דקות, ומ""מ לא קיי""ל כשמואל משום דס""ל דצריך לזלף בספלים]"	סימן שכ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסתום נקב חבית של יין בפקק של פשתן?	"השו""ע אינו חושש לליבון דהוי שאר משקין [ולפיכך לפי הרמב""ם ורמב""ן שחוששין לליבון פשוט דאסור (ערוה""ש סעי' ל""ג)] אלא חושש לאיסור דש ולפיכך כתב דלפי הערוך מותר אם הנקב מן הצד וליכא כלי תחתיו דהיין הולך לאיבוד [גם יש לצרף שיטת הרשב""א דאין זה דישה כלל] [ואם יש כלי תחתיו אסור מדאורייתא דהוי פס""ר דניחא ליה (שעה""צ ס""ק נ""ג), אכן הערוה""ש (סעי' ל""ד) ס""ל דעדיין היא איסור דרבנן דהוי פס""ר דלא איכפת ליה, ותי' ר""י באק דניחא ליה שיצא היין מתוך הפקק, וכגון שהנקב למעלה מהיין ולא יכנס עוד יין לתוכו], אבל לפי תוס' אסור אע""פ שהוא הולך לאיבוד, וכתב הרבינו ירוחם דהעולם נוהגין להקל [כהערוך], וכ""כ השו""ע דהעולם נוהגין להקל [ומבואר מהמשך דבריו דכוונתו שהיו נוהגין להקל אפי' להניח כלי תחתיו וכמ""ש המ""ב (ס""ק נ""ד)] והשו""ע מלמד זכות עליהם כשיש ברזא ארוכה חוץ לנעורת דהוי כמו ספוג לפי הראב""ד דמותר לסחוט (ב""י בשם כל בו, מג""א ס""ק כ""ב) [ותמה החזו""א דכאן לא שייך הראב""ד דהרי הפשתן אינו מיוחד ליין], אבל מסיים השו""ע דכיון שיש לגמגם בסברא זו [כפשוטו משום דהרבה חולקים על הראב""ד, אבל המ""ב (ס""ק נ""ה) ביאר דהספוג אינו פס""ר משא""כ בפקק הוא פס""ר דודאי סוחט {וצ""ע דאמרינן לעיל (סעי' י""ז) דזהו לפי שאר ראשונים אבל לפי הראב""ד מותר אפי' בפס""ר, ואמנם מקורו של המ""ב הוא הט""ז (ס""ק י""ב), והמחה""ש משיג עליו, ור""י באק מציע דאולי כוונת הט""ז והמ""ב הוא כמחה""ש דיש לחוש לשאר ראשונים שסוברים שאסור כשהוא פס""ר}] יש ללמדם שלא להניח כלי תחתיו ואז יש לצרף שיטת הערוך [ורשב""א] עם הראב""ד דיש לה ברזא (ט""ז ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק נ""ה) [והמג""א (ס""ק כ""ג) משמע דיכול לסמוך על הערוך והרשב""א לחוד, והשעה""צ (ס""ק נ""ו) הביא כמה מחמירים אם אינו ברזא ארוכה]"	סימן שכ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסחוט ירקות כדי שמימיו ילכו לאיבוד?	"הט""ז (ס""ק י""ב) הוכיח מזה דנוהגין להקל כהערוך, והשיג עליו רע""א דזהו ממש שלקות ואינו דומה לבגד שמימיו הולכים לאיבוד (שעה""צ ס""ק נ""ז)"	סימן שכ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחבית של מים?	"לכו""ע יש איסור סחיטה משום ליבון [ולפי הט""ז ה""ה דאסור ביין לבן] (מ""ב ס""ק נ""ה) דהרי הוא ניחא ליה בליבונה [וה""ה לפי הר""י דשייך ליבון בשאר משקין אסור בכל גווני דהוי פס""ר דניחא ליה מצד הליבון (ביה""ל סד""ה יש)]"	סימן שכ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הוא פס""ר דלא איכפת ליה?"	"מבואר בשבת (ק""ג ע""א) דג""כ מקרי פס""ר דלנ""ל (תוס' שבת ע""ה ע""א, ביה""ל ד""ה דלא)"	סימן שכ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לזוז פקק שמונח בין שני מקואות?	"כתב הרמב""ם בשם התוספתא שיש בזה כמה חילוקים, והב""י ביאר היסוד דתלוי אם הוא מקפיד שיהיה מהודק דאז אסור הוא שמא יסחטנו משא""כ כשאינו חושש שיהא מהודק מותר (מג""א ס""ק כ""ג)"	סימן שכ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשפך שכר על המפה?	"צריך ליזהר שלא לדחוק בכח אלא יסיר המשקה הצף מלמעלה, וגם צריך ליזהר שלא יצטבע שאר מקומות המפה (מ""ב ס""ק נ""ה)"	סימן שכ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם דוחק 1) בכף 2) בסכין?	"1) הט""ז (ס""ק י""ב) ס""ל דאפי' אם דעתו להשליכו לחוץ מ""מ אסור מדאורייתא דלא מקרי הולך לאיבוד, אבל הא""ר חולק עליו וס""ל דכיון שכוונתו להשליכו לחוץ הוי כדש לאיבוד והוי פס""ר דלנ""ל ואסור מדרבנן לפי תוס' (ביה""ל ד""ה טוב) 2) הט""ז (ס""ק י""ב) ס""ל דמותר מדינא דנוהגין להקל כהערוך [וצריך להגיה ""טוב"" במקום ""רק""], אבל הא""ר כתב דאין חילוק בין סכין לכף ושניהם אסורים מדרבנן לפי תוס' (ביה""ל שם)"	סימן שכ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל מים על המפה?	"כתב הט""ז (ס""ק י""ב) שבודאי צריך ליזהר מאיסור מלבן (מ""ב ס""ק נ""ה), והפמ""ג מסתפק אם הט""ז אוסר לגרור המים אפי' שלא בכח משום שרייתו זהו כיבוסו, אכן הביה""ל (ד""ה טוב) הכריע להקל בעת הצורך דרוב פוסקים ס""ל דאם אין בו לכלוך אינו אסור ובצירוף הסברא (מתוספת שבת וגר""א) דאינו מכוין לכיבוס"	סימן שכ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר כשהוא טובל בשבת?	"צריך ליזהר מסחיטת שערות דהוא איסור דרבנן (רמב""ם, מ""ב ס""ק נ""ה) {ואע""פ שהגמ' (שבת קכ""ח ע""ב) מיירי בשמן בתוך שערות נשים מ""מ מבואר במ""ב לקמן (סי' שכ""ו ס""ק כ""ה) דמים בתוך הזקן בכלל האיסור}, ור""י באק מדייק מרש""י ע""ז (ע""ה ע""א) דשערות בולעים מעט, אבל כפשוטו אינן בולעים כלל וכמ""ש רש""י בשבת (קכ""ח ע""ב) ואפ""ה גזרו מדרבנן מפני שנבלע מים בין השערות"	סימן שכ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-Shabbos sponges?	"יש מקום לומר דגזרו דוקא על שערות ולא על פלסטיק אבל מסתבר שכל דבר שדומה לשערות בכלל הגזירה, וכן מצדד הקצה""ש (סי' קמ""ו דיני רחיצת כלים בבדי השלחן סוף הערה ל""ג) דחוטי ברזל העשויין כספוג אסורים כסחיטת שערות, וא""כ ספוגים אלו יהיו אסורים אם דומים לשערות, אבל צ""ע הגדר דהרי כתב המ""ב (סי' שכ""ו ס""ק כ""ה) דיש איסור סחיטה במים בזקן אע""פ שאין המים נסרכים בתוך הזקן דאם סוחט הזקן אין מים נופלים ממנו, וצ""ע איזה ספוגים דומים לסחיטת שערות"	סימן שכ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש צביעה באוכלין?	"הב""י הביא מיראים דאין צביעה באוכלים ולפיכך מותר ליתן כרכום באוכל, אכן הדרכ""מ (ס""ק ב') הביא בשם מהר""ר אברהם מינץ דאסור ליתן יין אדום לתוך יין לבן משום צובע, והדרכ""מ הביא ראיה ליראים מסי' שי""ט סעי' ט""ו דמותר ליתן ביצה במסננת לצבוע החרדל, והפמ""ג (א""א ס""ק כ""ה) נמי מצדד להקל אפי' אם מכוין למראה וכמ""ש בחרדל [וצ""ע מפמ""ג לעיל (סי' שי""ח מש""ז ס""ק ט""ו) דכתב דאם מכוין למראה אסור, ואפשר לדחוק דהתם מיירי כשמכוין למכור, וצ""ע], אבל אם מכוין לצבעו כדי למוכרה אסור וכמו שמצינו בשבת (ע""ה ע""ב) דרב ס""ל דשוחט חייב משום צובע, וכ""ש שאסור לצבוע מים להעמיד בחלון כנגד השמש (מ""ב ס""ק נ""ו), וכ""כ הערוה""ש (סעי' ז'), אבל החיי""א (כלל כ""ד סעי' ה', ונשמת אדם שם ס""ק ג') חושש שלא לצבוע בכרכום מפני שדרכו לצבוע בכך, וכן מחמיר על מוכרי יין שלא ליתן יין אדום לתוך יין לבן שדרכן בכך [והא דאמרינן דמותר ליתן ביצה בחרדל היינו משום שאין דרכן לצבוע בביצים כלל], וגם הביא ראיה מרב דשוחט חייב משום צובע [ולזה כבר דחה הפמ""ג דהיינו למכירה, ועוד הביא הביה""ל (ד""ה ליתן) דיחוי מאו""ז דהתם מיירי כשהוא צובע העור שאינו ראוי לאכילה], ונמצא לפי""ז דרוב פוסקים ס""ל דאין צביעה באוכלים כלל אפי' כשמכוין לאכילה, ואפי' החיי""א אינו מחמיר אלא כשדרכן לצבוע בזה, אכן השע""ת לעיל (סי' שי""ח ס""ק י""ד) הביא מגינת ורדים דאסור ליתן קפה לתוך המים משום צובע, וכן הוא פשטות הפמ""ג לעיל (סי שי""ח מש""ז ס""ק ט""ו) דאם ניחא ליה בכך ומתכוין להיות צובע יש צובע אפי' באוכלין ומשקין {והוי סתירה בפמ""ג}, וכן השעה""צ לעיל (סי' שי""ח ס""ק ס""ה) מחמיר בטיי עסענס אע""פ שאין דרכן בכך, וש""מ דיש מקום להחמיר כל זמן שהוא מכוין לצבוע {וצ""ע מביצה וחרדל דמותר אע""פ שהוא מכוין למראה, וי""ל דס""ל דלמאן דחושש לצביעה באוכלין אם מכוין צריך ללמוד כפירושו של הרמב""ם (מובא במג""א סי' שי""ט ס""ק ט""ז) בחרדל דהביצה מזכך ומבדיל העב מן הדק} {ונראה לפרש דבמשקין הוא מכוין לצבעו מפני שניחא ליה לשתות משקין שיש בה צבע של קפה או טיי ולא במשקין שנראין כמים} "	סימן שכ סעיף יט-כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצביעה על בגדים?	"הב""י הביא מיראים שאסור אפי' מחמת תותים או דם [אע""פ שהוא פס""ר דלנ""ל ומקלקל (מ""ב ס""ק נ""ז)], אבל הדרכ""מ (ס""ק ב') הביא מאגור דאין לחוש לזה דהוי דרך לכלוך, וכ""כ המג""א (ס""ק כ""ד) בשם הרדב""ז [אלא שהכריע להחמיר כמו שמצינו דיש כיבוס אפי' דרך לכלוך {וצ""ב הראיה}], והכריע המ""ב (ס""ק נ""ט) דיש לסמוך על המקילין היכא דאי אפשר ליזהר בזה [והערוה""ש (סעי' ז') כתב דנכון ליזהר בזה ואין להקל]. אמנם, בבגד אדום בודאי יש להחמיר טפי דהוא מתקן הבגד טפי (מג""א ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק נ""ט), וכן מבואר בביה""ל לעיל (סי' ר""פ ד""ה מותר) [אבל מדויק בא""ר (ס""ק כ""ד) דבגד אדום קל טפי, דכתב הא""ר דיכול להקל בבגד אדום, ואפי' בבגד לבן מותר כשאי אפשר בענין אחר] {ונראה דבזה""ז אין דרכה בכך לצבוע בגדים ורק החוטים וא""כ הוי כמו גוף האדם דאמרינן בסמוך דמותר}"	סימן שכ סעיף יט-כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצביעה על גוף האדם?	"כתב המג""א (ס""ק כ""ה) אם דרכו בכך אסור [וכמ""ש לעיל (סי' ש""ג סעי' כ""ה) דאסור לאשה להעביר סרק על פניה, והשעה""צ (שם ס""ק ס""ה) מקיל לאשה לאכול תותים דאין דרכה לצבוע שפתיה, ועי' מש""כ שם], ואם אין דרכו בכך מותר ומש""ה לא חיישינן במה שפניו וידיו נצטבעו ע""י התותים (מ""ב ס""ק נ""ח) "	סימן שכ סעיף יט-כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור צביעה על חוט?	"כתב הרמב""ם דחייב על חוט אחד ד' טפחים (מג""א ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק נ""ט) [ולפי רש""י חייב בב' טפחים]"	סימן שכ סעיף יט-כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך הצבע להיות נתקיים?	"אינו חייב אלא על צבע המתקיים אבל עדיין אסור בצבע שאינו מתקיים (מג""א ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק נ""ט, שעה""צ ס""ק ס""ו)"	סימן שכ סעיף יט-כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אסור לעשות דיו?	"הרמב""ם ס""ל דחייב משום צובע [ולפי""ז בבישול סממנים גם חייב משום צובע (מגיד משנה, ערוה""ש סעי' ה')], אבל הראב""ד ס""ל דפטור [אלא דיכול להיות חייב משום לש] (מג""א ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק נ""ט)"	סימן שכ סעיף יט-כ		
